אורלי שדה על-לפגוש את הכאב שבתוכי
המפגש עם הכאב שבתוכי הוא לפעמים המפגש עם האשמה ,ועם החלקים ה"רעים שלי " שאני פחות אוהב. האשמה מאוד מכאיבה ומעוררת חרדה ופחד נטישה שאאבד את היקר לי .
איך מתמודדים? מצבים אלו מעוררים מגוון של תגובות מסוגים שונים.
אחת התגובות במצבים של התעוררות של כאב וחרדה פועלת כנגד תחושות ה"תלות" . אם משהו מצליח להכאיב לי סימן שאני תלוי בו .
ההגנה המאנית בעזרתה אנו "יוצאים לחופשה" מכול רגשות האשמה והכעס על עצמי וחווים את עצמנו "ככול יכולים" אומניפוטנטיים ולא נזקקים לאף אחד. המטרה היא להקטין את חווית התלות באחר. אנו מגחכים ולועגים לאחר מקטינים אותו וכך חווית התלות שלנו בו מתפוגגת .
למשל , זוג בו אני מטפלת האישה עובדת בתחום הכספים בעמדת ניהול מכובדת מאוד ובעלה נוהג כול הזמן "להקטין" אותה :" מה שמעניין אותך זה רק בגדים ,קניות ופקה פקה עם החברות שלך"
הקושי שלו הוא להיות בחוויה של תלות בה . קושי זה ניכר במיוחד אצל מתבגרים אשר עסוקים בלגחך ולהקטין את הוריהם.הם יודעים שהם תלויים בהם וזוהי חוויה קשה ומעוררת זעם עבורם.
התלות היא חוויה אשר בדך כלל אנו אמביבלנטיים כלפיה.מצד אחד התלות מנחמת "אשתי מביאה משכורת יפה כך שאם יפטרו אותי אני לא צריך לדאוג" ,מצד שני יש משהו משפיל ומקטין בחוויה.
למשל כשהתכוונתי לצאת לחופשה ושיתפתי את אחד המטופלים הוא אמר "למה את נוסעת רק לשבוע קחי חודש"-כלומר הוא אמר לי , אני לא בתלות בטיפול זה בסדר סעי..ההיעדרות שלי חיברה אותו ל"חווית התלות והייתה בלתי נסבלת עבורו.
בהגנה המאנית ישנו ניתוק של חווית התלות ,סוג של תגובה של הכחשה הבאה מיתוך זעם על התפיסה שלי את עצמי כחלש וכנזקק.
ההגנה היא סוג של פסק זמן מהכאב מין חופשה מהדיכאון,אך האדם יודע ומרגיש שהוא בסוג של הכחשה,המתבגר שמזלזל באימו או הגבר שמשפיל את אשתו שנהם יודעים שהם זקוקים להם. והידיעה הזאת מאיימת ולכן מנתקים אותה .כמו בכוויה שבשנייה הראשונה לא חשים כאב אבל יודעים שהכאב יבוא.
זהו סוג של מסע בו האדם עסוק בהרחקת הכאב ,החרדה ,רגשות החולשה והנזקקות. הפנטזיה בה אני לא זקוק לאף אחד מגינה מפני הכאב. סוג של פיטר פן אשר עף מעל הכאב הנפשי .
אנשים רבים בורחים מלהרגיש את המציאות הפנימית של עצמם על ידי עיסוק אובססיבי בספורט עבודה חיי חברה ,התמכרויות שונות , או כעס בלתי נגמר כלפי הסובבים אותם. זוהי בריחה המחייבת השקעה אין סופית אשר מתישה ומעייפת ומטרתה היא : להכחיש את מה שאני חווה במפגש שלי עם עצמי.
ברגעים הכי קשים חלומות מתנפצים בכי פורץ
מהלב זעקות של כאב רגש חולף מליבי והעצב
בתוכי זהו כאב האדם שהרגש בו נדם
....
עוד רגע של כאב עוד פצע על הלב
אין אמת באהבה ואין בה נחמה מחשבות
וזיכרונת על כל התקופות, התנפצו התקוות בים של אשליות.
כתב: קובי שושן
אורלי שדה(m.s.w )טפלת זוגית פרטנית ומשפחתית
www.orly-sade.co.il
